להאמין בעצמי, להאמין ביכולות שלי.
להאמין במה שאני יכולה לתת ובמה שיש לי לתת.
לזכור למה באתי לכאן. מהו הדבר שהכי גורם לי להתרגש.
מהם הדברים שאעשה שיגרמו לי לישון בלילה עם חיוך.
איזה דבר באתי לתת לאחרים? האם אני נותנת אותו?
האם אני מספיק פתוחה להזדמנויות שמגיעות?
האם אני יודעת לזהות אותן כשהן באות?
מיהם החברים למסע?
האם אני מספיק חכמה להיצמד אליהם? ובאותה נשימה להרפות כדי לצעוד לבד?
איך אני ממשיכה להאמין כשהכל מכוסה בערפל?
מהם הכלים שאני צריכה להחזיק בידיי בשביל להמשיך בדרך?
מהם הדברים שעלי לשכוח שאמרו לי או שעשו לי כדי שהלב יהיה נקי?
מהם המקומות שעוד לא ביקרתי בהם שעלי לבקר שם עוד?
כשיוצאים לדרך, יש הרבה ספקות ויש הרבה פחדים.
הם אלה שעוצרים אותך. טוב שתקשיבי להם אבל אל תעצרי איתם.
תני להם לשטוף אותך, תודי להם ואז תמשיכי.
חזקה יותר. מכוונת יותר. מלאה יותר בכוחות שאת מביאה מבפנים.
השאלות הן רק הפתח לעדכונים.
תעדכני גרסה. פעם בחודש לפחות. אל תישארי אותו דבר.
צאי למסע החדש עם רוח חדשה וחשפי את עצמך במקום הכי פגיע שלך – שם את חיה ומשם את צומחת.
ואז תחזרי להאמין-
קודם בבורא עולם שמסייע, ואז בעצמך ואז במשפחה ובחברים שסובבים אותך.
תזכרי ילדה, שאת לא לבד.
את חלק מכולם ורק מהדהדת קול.
את הקול שלך.
צאי למסע!